מוזיאון ארכיאולוגיה

 

הממצא הארכיאולוגי בשטחי הקיבוץ ואדמתו, מראה על נוכחות רצופה של האדם מאז התקופות הפרהיסטוריות הקדומות ביותר ועד ימינו.

קישור לגלריית תמונות: http://goo.gl/xI7kM

 

חומר בעריכת אמנון ברקן (על פי פירסומים שונים)

 

בשנת 1945, עם החריש הראשון באדמות זינאת שנמסרו לנו לעיבוד, נתגלו על פני השטח החרוש אבני צור מגדלים שונים ועצמות בעלי חיים, שזוהו מאוחר יותר כעצמות שיני פיל קדמון הנודע אז בשמו "הפיל העברוני". מחלקת העתיקות ראתה לנכון לערוך במקום חפירת בדיקה וניסיון, על מנת לברר את סדר שכבות הקרקע ולזהות את הממצאים. החפירה נערכה בסתיו תש"ט בהדרכתו של פרופ' מ.שטקליס המנוח, מחשובי הפרהיסטורים של אז. נחפרו 3 תעלות בדיקה ואותרו כלי צור ועצמות נוספות שהצטרפו לשפע הממצאים שהיו על פני הקרקע. וכך כותב פרופ' שטקליס בדו"ח שהמציא למחלקת העתיקות: "כלי הצור, שרידי העצמות המאובנות, שיניים טוחנות של פילים קדומים, נשתמרו במצב טוב. ביניהם מצויים אבני יד, גרעינים, נתזים למיניהם. כלי הצור מצטיינים בעיבודם היפה והמשוכלל ומייחסים אותם לשלבים הקדומים בפליאוליט התחתון, תקופה שנמשכה בין 60-250 אלף שנים לפני הספירה". האקלים בתקופה האמורה היה אחר מהיום, חם ורטוב יותר וגם החי והצומח היו שונים ממה שמוכר לנו כיום. כאן באיזור שאנו חיים היום הסתובבו פילים, קרנפים, סוסי יאור, צבועים ממינים שונים, דובים, עופות ממינים שונים ועוד ועוד.

 

במהלך עשרות השנים מאז נתגלו הממצאים בשדות זינאת, נמצאו עוד מאות כלים נוספים ועד היום לאחר החריש ורדת הגשמים הראשונים, ניתן עדיין למצוא שפע נתזי צור ומדי פעם אף כלי אבן של ממש.   מי היה האדם ששכן כאן? הדמה לאחד הקדמונים שאנו מכירים ממקומות אחרים בארץ ובעולם? לשאלה זו אין עדיין תשובה. טרם נמצאו עצמות ושרידי אדם אשר יוכלו לתת מושג כלשהו עליו. על אורח חייו של האדם העברוני הקדום אנו יכולים ללמוד על פי הממצאים. האדם השתמש באש, צד חיות גדולות וקטנות, דג דגים, הכין כלים מאבן ועצמות, חי והתגורר, כנראה, בסוכות או תחת כיפת השמיים.

 

במהלך השנים נמצאו גם כלי אבן מתקופת האבן המאוחרת, כ- 10-13 אלף שנה לפני הספירה. הכלים האלה נמצאו בצפון מערב הגבעה ובמורדות השטח היורד לכוון נחל הגעתון. האתר הזה ידוע בשמו העממי שניתן על ידינו כ"אתר הגבעה".

בסוף שנות השישים, עם התרחבות מחצבת הכורכר , נתגלו בשטח המחצבה כלי אבן מסוג שונה. גדולים יותר, סגנונם נראה קדום ופשוט יותר וצבעם בהיר מכלי זינאת והגבעה. למקום הגיע הגיאולוג י.איסר ועמו ד"ר משה פראוסניץ מאגף העתיקות ואחריהם הגיע פרופ' אברהם רונן מאוניברסיטת חיפה, חוקר ידוע בתחום והוא זיהה מייד כי מדובר בממצא מיוחד במינו ומתקופות קדומות ביותר. התקיימו 3 עונות חפירה ב- ב-1976 ב-1977 וב-1985 בניהולם של ד"ר פראוסניץ ופרופ' רונן, שהסתייעו רבות בחובבי פרהיסטוריה מרחבי הארץ, סטודנטים לארכיאולוגיה וחברים רבים מהקיבוץ, כשאת כל הסיוע הלוגיסטי והאירוח נוטל על עצמו הקיבוץ. בחפירות נתגלו ממצאים רבים נוספים וביניהן חט הפיל המפורסמת הנמצאת היום ברשותנו, עצמות בעלי חיים וכלי אבן נוספים. בזיהוי שכבות הקרקע העתיקות והממצאים של עצמות בעלי החיים השתתפו מומחים ידועי שם מכל העולם. האתר תוארך לתקופת האבן התחתונה, כחצי מליון עד מליון שנה לפני זמננו, כלומר מהאתרים העתיקים במזרח התיכון ואחד החשובים שבהם. הסביבה שתוארה על ידי החוקרים היא סביבת חיים ביצתית, אולי לשולי נחל קדום, כשהאקלים חם ולח מאשר בימינו. בעלי החיים שזוהו בודאות הם כמובן הפיל הקדמון והרבה עצמות אופייניות של סוסי יאור. גם באתר זה לא נמצאו עצמות אדם ולכן רק ניתן לשער על האדם שחי באתר. הסברה המקובלת היא כי היתה זו חברת מלקטים וציידים, ויתכן שהמקום שימש להם כאתר עונתי. הפרסומים אודות האתר ידועים כיום בכל העולם ורק חבל כי מהאתר עצמו לא נשאר שריד וזכר מאחר וכוסה כולו בפסולת המטמנה.

***

באוסף שלנו בעברון נמצאים מאות פריטים וכלי אבן מתקופות שונותשנמצאו באתרים השונים בשטחי הקיבוץ ושדותיו.כלי אבן אחדים נשארו גם מאוספיהם של יונקו קובץ'(ז"ל), שנפל בליל הגשרים ושל יצחק זמיר (ז"ל), שנפל במלחמת העצמאות.

***

מאז התקופות הפרהיסטוריות שתוארו לעיל, קיים פער בלתי מוסבר של שרידי המצאות האדם באתרינו השונים. אין כל ממצאים מתקופת האבן החדשה ומתקופת הברונזה והברזל ומעט ממצאים מהתקופה היוונית. התקופות שבאות אחריהן עשירות בממצאים עד לתקופה הערבית הקדומה.

***

בשדות הקיבוץ ובשטח המחנה נמצאו הרבה חרסים, כלי חרס, שברי כלי זכוכית מהתקופות היוונית והרומית, ביזנטית וצלבנית וכן ערבית קדומה.

 

מרביתו של השטח שעליו בנוי חדר האוכל, בית יוסף, המועדון וסביבתו וכן המורדות הדרומיים של הגבעה לכוון חורשת הגנרל ומזרחה באיזור בי"ס אופק, מלא בשרידים מהתקופה הביזנטית: בורות מים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים והפנינה שבכתר היא רצפת הפסיפס השייכת לכנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה. הרצפה התגלתה בשנת 1951 עם חפירת היסודות למבני הנח"ל. נערכה חפירה-חשיפה של כל הרצפה בפיקוחו של פרופ' מיכאל אבי יונה המנוח ומה שהתגלה היה מרשים ביותר. רצפת הפסיפס מלאה עיטורים וכתובות מרהיבים ובמהלך המחקר תוארכו תאריכי בנייתה ואפילו שמות האנשים שתרמו להקמת הכנסייה.

 

בתחילת שנות התשעים, נעשתה עבודת מחקר יסודית בידי פרופ' וסיליוס צפיריוס מהאוניברסיטה העברית על סמך הממצאים של אז. העבודה פורסמה באחד מספרי הסידרה "ארץ ישראל" שהוקדש לפרופ' מיכאל אבי יונה המנוח. בנוסף לרצפת הפסיפס נמצאו כלי זכוכית ושברי כלים מזכוכית וחרס וכן נרות שמן ואף תליון צלב מברונזה המצוי אצלנו באוסף.

 

אתרים נוספים בשטחי הקיבוץ:

• עם העלייה על הקרקע ושנים לאחר מכן נתגלו כ- 15 מערות קברים בשטחי הקיבוץ ובהם קברים חצובים, חרסים ונרות שמן. הקברים נסקרו ברובם על ידי יהושוע בוק שדיווח על הממצאים למחלקת העתיקות. גם בבורות שהיו על הגבעה נתגלו קברים חצובים באבן וכן כדים מחרס.